שוב התהפכתי.
כל היום רציתי לפגוש אותך…
בערב כשבאת, פשוט קיוויתי שתלך.
או לפחות שתשתוק.
וגם תשב רחוק ממני
מה אתה נדבק?
לא רוצה לראות איתך טלויזיה
לא בא לי להתכרבל
וההערה הצינית על זה ש"אחלה שיחה" וזה?
ממש הפריעה לי כי היא פאקינג.מפרה. את. השתיקה!!
ולא. לא בא לי שנישן שנינו רק על החצי שלי של המיטה
בשביל מה יש לך את החצי שלך לעזאזל? בשביל מה??
ברור שאני לא אגיד לך את זה
זה לא יפה
וזה גם מוציא אותי קצת מטומטמת
על גבול הלא שפויה.
כי אני זו שהזמנתי אותך
ואני לא ילדה קטנה
אני יכולה לשלוט על עצמי
ולהיות מנומסת ולארח אותך.
וזה בכלל לא הוגן לעשות לך את זה
אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות כזו לא צפויה
ולרצות כל כך הרבה לבד
לא אם אני רוצה להיות ביחד.
ואני רוצה להיות ביחד, הייתי כבר המון לבד.
אז הנה אנחנו רואים סידרה
אחרי שיחה על איך היום היה
מחובקים יחד על החלק הארוך של הספה
ואני מתאפקת.
אני אסופה.
מכילה
אדיבה
נחמדה
זוגית ואוהבת
גאה בעצמי שהצלחתי לעבור את הערב בשלום
אבל לשלום מבחוץ יש מחיר כבד מבפנים.
בבוקר אני כ"כ כועסת
שאני כבר לא יכולה להסתכל עליך.
איזה מזל שאנחנו נפגשים רק פעמיים בשבוע
עכשיו יהיה לי קצת זמן להיות…
רגע לפני שאני ממש שונאת אותך
אני נזכרת שזה לא באמת.
הרי אני אוהבת
ואתה הכי נכון לי והכי מדויק שהיה
זו שוב אני
פועלת על אותו אוטומט
בוגדת בי,
ברצונות שלי , בחשקים שלי
פוגעת בליגיטמציה שלי להיות אני כמו שאני.
הרי הבטחתי לעצמי שהפעם זה יהיה אחרת
הפעם פשוט אהיה אני ומי שאיתי יאהב אותי ככה
בלי לרצות לשנות אותי
בכלל לא ראיתי את זה בא.
לא זיהיתי כשזה קרה.
אבל זו הייתי אני שלא אוהבת אותי כמו שאני
בלי לרצות לשנות אותי.
שוב אני
בחרתי שלא במודע
להתעלם ממה שאני מרגישה .
שוב התגנבה לה המחשבה שמה שאני מרגישה
הוא לא לגיטימי.
שהבעיה היא אצלי.
ושאני חייבת ללמוד להתאפק ולהיות מכילה.
ושוב בחרתי בלי לדעת,
להתמודד בדרך היחידה שאני מכירה ,
להכריח את עצמי להיות מישהי אחרת .
להתנהג נכון , כמצופה ,
עד שאני מתפוצצת.
אז ברור שאני שונאת עכשיו
וכ"כ כועסת
אבל לא באמת עליך…
עלי.
אז פעם אחת
בחרתי פשוט לספר לך את האמת
לתאר לך מה שאני מרגישה
את מה שעובר עלי
בלי להתנצל
בלי לחפש פתרונות
בלי לתת נימוק הגיוני
בלי לדעת איך תגיב
ומה זה יעשה לנו…
הסברתי שאני לא יודעת למה זה ככה
אני קצת לא צפויה
ויש לי מצבי רוח
ולפעמים אני פשוט צריכה זמן לבד.
כן. אני צריכה זמן לבד יותר מאשר ביחד.
אני יודעת שזה לא הכי נורמלי
אבל אני ככה.
אתה שתקת והקשבת
ואני פחדתי שנפגעת
או שתכעס
ושאולי זה לא מתאים לך
ושנפרד.
ואז ראיתי את החיוך על הפנים שלך
אמרת שעכשיו אתה כבר לא דואג
כי אם להיות אמיתי
רוב השבוע מה שהכי מתחשק זה שקט
פשוט אתה יודע שזה לא בסדר להתנהג ככה
אם רוצים להיות יחד…
וחשבת שזה לא לגיטימי.
ביום ההוא זכיתי לפגוש אותך ואותי באמת
ככה פשוט ,כמו שאנחנו.
לגיטימים.
ביום ההוא הפסקתי להתהפך והתחלתי לאהוב.
אותך ואותי.