בין הלבד לביחד
יש ערימות של פחד
פחד מלהיות שלי
פחד מלהיות שלו
פחד מלתת
פחד מלקחת
פחד משתיקה
פחד משיחה קולחת
פחד מלהתחייב
פחד מכואב
פחד מרגישות
פחד מאדישות
פחד מלהתמודד
פחד מלאבד
וגם יש את הפחד מלפחד
פחד ממחנק
פחד ממאבק
פחד מהיצמדות
פחד מנטישה
והפחד ההוא מלהיות חלשה.
פחד ממילה רעה
מילה טובה
פחד מלהיות חזקה
פחד ממועקה
פחד ממלאות
מריקנות
מפתיחות
ממופנמות
מרכות
מנוקשות
מחברות
מבוגדנות
משקט
מרעש
מנוחות
מדריכות
פחד מקרוב
פחד מרחוק
פחד מלשתף
פחד מלזייף
פחד ממגע מלטף
פחד מסבל
פחד מהנאות
פחד מלהעלם
פחד מלהיות
ומרוב כל הפחד הזה בא לי כבר למצוא את האחד
שיכנס למיטה יחבק חזק וילחש: "אין לך מה לדאוג אני שלך לעד"
אבל אז ישר אני דואגת וגם קצת נחנקת.לתמיד? זה המון זמן !
אולי נתפשר על חד פעמי?
או בעצם נזדקן ביחד?
אולי רק בסופי שבוע ?
אולי לא נצא מהמיטה אף פעם?
אולי נעבור לגור יחד?
אולי בשני חדרים נפרדים?
אולי פשוט תסע המון לחו"ל?
אולי תעבוד מהבית?
אולי תהיה אדיש?
אולי בעצם כדאי שתהיה הכי רגיש?
וככה עוברות השנים…
כי בין הלבד לביחד
יש ערימות של פחד
שמסתירות את האפשרות המופלאה
של גם וגם , קצת מהכל והכל ביחד.
ובדיוק במינון הנכון.