פעם,
פגשתי מישהו שקם ועזב אהבה גדולה.
אם תשאלו אותו על מה,הוא לא ממש ידע
פשוט הראש, קרס לתוך הלב.
ובתוך בלאגן של רגשות,
הוא לא הצליח לסדר את המחשבות
אז הוא הניח,ערמה ענקית של הנחות.
שהתערבבו בין כל העובדות,עד שלא הצליח לזכור מי זו מי.
וברגע של תסכול,ביקש לקחת החלטה
שלף כמה פריטים מתוך הערמה,
לא בהכרח בסדר הנכון
ובנה לו סיפור
שישמור לו על הלב
שלא יהיה כואב.